אמירת אין כמהותנות

בחוברת החמודה שלו "מחכים לפוקו… עדיין", כותב סאלינז:
אחד ההיבטים הבולטים יותר של מצב הרוח הפוסטמודרני הנוכחי, הוא האופן בו הוא כורת את אונתם הקדמית של כמה מתלמידינו הטובים ביותר, ומחניק בהם כל יצירתיות מחשש שמא ייצרו קישור מבני מעניין כלשהו, או יגלו קשר כלשהו בין מנהגים תרבותיים, או יערכו איזו הכללה השוואתית. המהותנות היחידה הפתוחה בפניהם היא ההצהרה שאין סדר בתרבות. (עמ' 48).

Marshall Sahlins
Waiting for
Foucault, Still
PRICKLY PARADIGM PRESS
2002

הפוסט הזה פורסם בתאריך כללי. קישור קבוע.

2 תגובות על אמירת אין כמהותנות

  1. מאת אריה:‏

    שחר שלום
    עבר לא מעט זמן מאז שקראתי את ספרך. מה שהתרשמתי הוא שבטלת את השאלות המחקריות בלי לתת תשובות עניניות (וסליחה אם זכרוני הקלוש מטעה אותי). דוגמא לדבר, טיעונים שנשמעים כנגד ביקורת המקרא שמי שחי את המקרא מבפנים מבין שהוא יצירה אחדותית. טיעון שקשה לומר שעונה על השאלות
    .בברכה

  2. מאת שחר פלד:‏

    שלום אריה. לא עסקתי בשאלות מחקריות כאלה או אחרות אלא ברמת-העל הסוציולוגית והפילוסופית של מקור השאלות, המעמד שלהם כמדעניזם ולא מדע, השפעתן החברתית-זהותית וחוסר הרלוונטיות שלהן לתפיסה המסורתית של היהדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*


1 + = ארבע

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>