פרשת סוקאל מהווה דוגמה קלאסית לאופן בו משמש המדעניזם כחלק בלתי נפרד מהמערכים האקדמיים.
בניגוד לשימוש ה"לא מודע" במדעניזם המאפיין את האקדמיה בכלל, סוקאל עשה שימוש מודע במדעניזם והצליח באמצעותו להונות את עמיתיו (שהרי אין כל דרך להבחין בין המוצר "המזוייף" שסיפק סוקאל, לבין הדבר "האמיתי" – שהרי חותם "האמת" של מדעי הרוח הוא בדיוק המדעינזם בו השתמש סוקאל).
ניתן להוריד כאן את הפרק העוסק בSokal-Pelled-Magresa
